בהתחלה כשנפגשנו גיא התבייש מאד, שתק, הסית את מבטו ומצא מחבוא אצל אימו. התכופפתי אליו, הצגתי את עצמי, סיפרתי לו ששמעתי שהוא אוהב גיבורי על והצעתי לו בעדינות מתרגשת, כמעט בלחש אם הוא רוצה איפור ו/או גלימה של גיבור ולראות את ההפתעות שהבאתי אבל הוא עדיין העדיף להשאר בבמקום בו הרגיש בטוח, במחבוא אצל אמא שלו. וזה בסדר. נתתי לו מרחב וניסיתי לגשת לאחר כמה דקות נוספות אבל גיא המשיך להתבייש מאד. בשלב הזה אמרתי לגיא בשקט שבאתי לחגוג איתו ולעשות לו כיף ואני מחכה לו מתי שהוא מוכן.

גם בתחילת החגיגה, גיא עדיין התבייש מאד אבל נתתי לו את המקום שלו, חיכיתי בסבלנות, לא נלחצתי ולא לחצתי. מידי פעם הצעתי לו לעמוד על הכסא ולצפות בחברים/ות רוקדים/ות ריקוד חימום לקראת המשימות, לעשות משימה עם חבר/ה או עם אמא/אבא ולחלק הפתעות.

בכל משימה גיא נפתח יותר ובטח בי יותר. את המשימה הראשונה הוא עשה ממש על הידיים של אמא, את המשימה השניה הוא עשה עם אבא וכבר קצת נפתח, שיחק ונכנס לעניינים החל מהמשימה השלישית הוא עשה הכל בעצמו, עם חיוך.

תודה שבטחת בי, גיא.