מה עושים ביום הולדת של שתי בנות 4 כשאחת מהן עלולה לא להשתתף ולא לדבר?

כך (ידענו מראש) התחילה אתמול המסיבה שלנו.
לכן, כשהגענו, לפני הכל, נגשנו בשקט ובעדינות לילדות, הצגנו את עצמנו והבטחנו לנסות לעשות להן הכי כיף ונעים. הצענו להן לשבת לידנו בזמן שאנחנו מוצאים את הציוד ולבחור איך ירצו להראות (מתוך כמה אפשרויות שהצגנו), אם ירצו ריקוד חימום עם אביזרים או בלי, אם מעניין אותן משימה (משחק) כזה וכזה, או שהן מעדיפות משחק כזה וכזה. כך, התחלנו להתקרב, לגרום להן להרגיש חלק וחשובות.

בגלל הביישנות והאתגר השפתי, עם אחת הבנות תקשרנו במילים ועם השניה סיכמנו שהיא תניד בראשה לחיוב ולשלילה לפי איך שהיא מרגישה והיא הסכימה וכך תקשרנו בסימנים לאורך כל יום ההולדת (כמעט!). לקראת סוף יום ההולדת, בטקס העוגה, כששאלנו את אותה ילדה אם יש לה משאלה, היא כבר סיפרה אותה לכולם/ן בקול מיוזמתה.

אנחנו מאד רגישים בעצמנו, עם הכשרה בלימודי מקצוע טיפולי ותמיד היה לנו חיבור קל, טוב ומאפשר עם ילדים/ות רגישים/ות, עדינים/ות, ביישנים/ות, עם אתגרים שפתיים/חברתיים אחרים. מה גילינו שעובד לנו? עדינות, נינוחות, בטחון, הקשבה, סבלנות, מתן מרחב ורצון טוב ואוהב לקרב ולתקשר.

אם אתם/ן מכירים/ות מי שחפצים בנסיון וברגישות האלו, נשמח מאד לחגוג יחד. אנחנו מגיעים עם הרגישות וההשתדלות להגיע ללב של כל ילד/ה בלי ללחוץ, פשוט עם אהבה ויש לנו המון דרכים חמודות יצירתיות ונעימות להתגבר יחד. 3>